עובדים רבים המועסקים בשכר שעתי והיקף שעות עבודתם משתנה מחודש לחודש, מתלבטים בשאלה כיצד לחשב את פיצוי הפיטורים המגיעים להם, בפסק דין תקדימי אשר שינה לחלוטין את ההלכות בנושא קבע ביה"ד כי חישוב השכר הקובע לצורך פיצוי פיטורים יעשה לפי ממוצע ההשתכרות בכל תקופת ההעסקה ולא כפי שהיה נהוג עד כה לפי 12 חדשים אחרונים בלבד.
אופן חישוב פיצוי פיטורים לעובד בשכר שעה המועסק בשיעורי משרה משתנים יעשה כדלהלן:ממוצע שעות ההעסקה בכל תקופת ההעסקה ( לא יותר מ 186 שעות לחודש ), x מספר חדשי ההעסקה לחלק ב 12 x תעריף השעה האחרון.
בהתאם להלכה שנקבעה בשנת 1997 בפסק דין דבע נז/3-57 סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) בע"מ נגד שלומית פרץ (להלן: "פרשת סנונית"), פיצויי פיטורים לעובד שעתי יהיו מחושבים עד לפי תקנה 9 לתקנות פיצוי פיטורים. דהיינו בהתאם לממוצע השכר ב 12 החדשים האחרונים להעסקה, דבר שיכול היה לגרוע מזכויות העובד במקרה של הפחתה בשעות ההעסקה באותה תקופה או לחילופין לתשלום ביתר אם היתה עליה בשעות באותה תקופה.
לפי כחודש ניתן ע"י בית הדין הארצי לעבודה פס"ד (עע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' Adhenom Berh Teami( להלן : פרשת "שיא משאבים" ) אשר שינה את ההלכה הנהוגה, וקבע כי הדרך הנכונה לפיה יש לחשב את השכר הממוצע הקובע לצורך חישוב פיצוי פיטורים לעובד בשכר אשר שיעורי משרתו משתנים, הינו בהתאם לממוצע היקף משרתו בכל תקופת העסקתו ולא רק ב 12 החדשים האחרונים כפי שהיה נהוג עד כה.
לייעוץ בנושא דיני עבודה
ללא כל התחייבות מצדכם
השאירו כאן פרטים ונחזור אליכם מיד: